... קצת ממה שיש לי להגיד
תוך כדי תנועה
אושרית זאודו
.מאז ומתמיד אהבתי את מאחורי הקלעים
לא אהבתי להיות בפרונט, אבל למרות הכל רציתי להשמיע את הקול שלי חזק וברור.
וצילום בשבילי הוא המקום.
בעזרת הצילום אני מצליחה להעביר את רגשותיי, מחשבותיי, דעותיי ומסרים שחשובים לי מבלי להיות בקדמת המסך.
להיות מאחורי המצלמה, להעמיד פריים, לשלוט בכמות האור הנכנס והיוצא, בצבעוניות בפריים, במריחה או בחדות ובמיוחד ביצרתיות איך להעביר את המסר.
אמרה דורותיאה לאנגה, צלמת תיעודית אמריקאית שהייתה בעלת השפעה רבה, ''המצלמה היא מכשיר שמלמד אנשים
לראות ללא מצלמה''
בזכות המצלמה זכיתי ליכולת להסתכל על החיים בקפידה, להסתכל על המציאות בדייקנות עדינה ולקלוט רגעים שבדיעבד לא הייתי מייחסת להם חשיבות.
הניסיון שלי
מהפעם בה קיבלתי את הטלפון הראשון שלי עסקתי בצילום חובבני, עם הזמן גדלתי והצטרפתי למגמת קולנוע בתיכון בו למדתי. במגמה למדתי כ3 שנים מתוכם עסקתי בעיקר בצילום ועריכה. בין ה3 שנים הללו עבדתי בעבודות צילום משתנות ביניהם: צילום סרט תדמית לשני בתי ספר, צילום קליפים, צילום סטילס וכו
לאחר סיום התיכון החלטתי להמשיך למכללה לקולנוע, מכללה קדם-צבאית, המקנה לי ידע רב נוסף על הקולנוע הרחב בכל הרבדים של הקולנוע למשל: הבימוי והתסריט, המשחק, הצילום ותאורה, ארט, סאונד, הלבשה, צבעוניות הסרט, ועוד